<h1>ארחות חיים הלכ' מזוזה סימן א'</h1>
<h2>דף יא.</h2>
וקודם שיקבענה (בדלת) [במזוזת הפתח] מברך בא"י אמ"ה לקבוע מזוזה. תנו רבנן ובשעריך. אחד שערי בתים וחצרות ומדינות ועיירות ורפת ולולין פי' חדרים קטנים. וי"מ סולמות סתומות משני צדדין ויש בהם פתחים למעלה ולמטה או באחד. מהמקומות. ומתבן ואוצרות יין ואוצרות שמן כולן חייבין. ואכסדרה ומרפסת. פי' מרפסת. בית שער לעליה פטורין מפני שאינן מיוחדין לדירה. וכן בית המרחץ ובורסקי ובית הטבילה לפי שאינן עשויות לכבוד. וכן הר הבית והלשכות והעזרה שהן קדש. וכן בית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצרות משום דחשיבי כולהו כבית המרחץ כיון שהנשים רוחצות שם. בית הכנסת ובית האשה ובית השותפין חייבין במזוזה. ובית הכנסת דוקא שיש בה דירה אי נמי בית הכנסת דכרכין דדיירי ביה אורחים אבל דכפרים לא. מזוזת היחיד נבדקת פעמים בשבוע. מזוזת הרבים נבדקת פעמים ביובל פר"ש ז"ל כל דבר שהוא של רבים אין להטריח עליו הרבה שאם הטריח יהא כל אחד אומר יעשו חבירי. והטעם לאלו הבדיקות שמא נקרעה או נמחקה. ויש מקומות שאין מניחין מזוזה בפתחי רשות הרבים משום סכנת גוים שלא יאמרו כשפים הם עושין כדאמרינן מעשה (באטרכון) [בארטבין] אחד פי' שם אדם נקרא כן על שם מקומו. שהיה בודק מזוזת יחיד בשוק העליון של ציפורי מצאו קוסדור אחד פי' פקיד והעלילו בכשפים ונטל ממנו אלף זוז. ומפני זה ארז"ל הני אבולאי דמחוזא פטורות מן המזוזה. פי' בעל הערוך ז"ל תקרה שעושין על פתחי המבואות ועושין שם דירה לשומר המבוי. משום דהוו פרהסיא ויהיה סכנה בהנחה ובבדיקה.
בית משכב הנשים פטורה מן המזוזה מפני שמתכבסות ורוחצות שם ומקשטות עצמן. וכן איתא ביומא פ"ק דאמרינן באמת אמרו בית המרחץ ובית הכסא ובית הבורסקי [בית הטבילה] פטורין מפני שמתקשטות שם הנשים כ"ש חדר שאיש ואשה ישנים בה. וכן נמי דעת הר"ף ז"ל. ביאר עוד בעון מזוזה בנים מתים. השתא שאין העולם נזהרין משום האי טעמא דסמכינן אהא דאמרינן עיר שיש בה חזירים פטורה מן המזוזה. וכתב הר"י מקורביל שאין זה נמצא בשום מקום לא בתלמוד [שלנו] ולא בירושלמי. וכתב הר"ף ז"ל ואפילו הוא אמת דוקא בפתח שאינו כי אם עשרה טפחים דהשתא כשמניחה בשליש העליון כמשפטה מכל מקום
הוא תוך עשרה מן הקרקע אבל לדידן שהפתחים גבוהים וכשמניחה בשליש העליון הוא למעלה מעשרה מן הקרקע אין להקפיד. כך נמצא בסדור הרב מאיברא ז"ל אכן בכל מקום שיש שם טנוף סביב חייב לכסותו. וטוב לכסות כל המזוזת שלא יהו ניראות ובמקום טהרה [טוב שתהיה נראית]. ע"כ.
